דלקת אוזניים בכלב
מרבית המקרים של דלקות אוזניים בכלבים מקושרים למחלות עור כגון אלרגיות. במקרים אחרים, הגורם לדלקת אוזניים בכלב הוא זיהומי (נגרם על ידי חיידקים, פטריות או טפילים).
מקורן של מרבית דלקות האוזניים בכלב הוא באוזן החיצונית ורק חלקן הקטן מערב את האוזן הפנימית או האוזן התיכונה.
הגורמים לדלקות אוזניים מחולקים לגורמים ראשוניים, גורמים מקדימים (המקלים על התפתחות דלקת האוזן) ולגורמים המקשים על ריפוי דלקת האוזניים.
הווטרינר צריך לאתר ולטפל בכלל הגורמים לדלקת האוזניים בכדי לאפשר ריפוי ולמנוע את החזרתיות של הדלקת.
1. גורמים ראשוניים לדלקת אוזניים בכלב
- טפילים – פרעושים וקרציות, דמודקס(טפיל החי בזקיקי השיער), אקריות אוזניים(נפוץ יותר בחתולים)
- גוף זר אשר חדר לאוזן – יגרום לדלקת באוזן אחת ולא בשתי האוזניים
- פוליפ או גידול באוזן – גם במקרה זה נגרמת דלקת אוזניים באוזן אחת
- אלרגיות (אלרגיה למזון, אלרגיה לחומרים נשאפים ועוד) – אלרגיות הן הסיבה הנפוצה ביותר לדלקות אוזניים חוזרות בכלב. בערך ב- 30% מהמקרים של אלרגיה למזון בכלבים, הסימן היחיד יכול להיות דלקות אוזניים חוזרות!
גורמים שניוניים
גורמים זיהומיים אשר מתרבים באוזן הכלב בעקבות הגורמים הראשוניים.
- חיידקים – גורמים לזיהום והפרשת מוגלה. החיידקים העיקריים המעורבים בדלקת אוזניים בכלבים הם סטפילוקוקוס אינטרמדיוס ופסאודומונס. חיידקים נוספים אשר לעיתים מעורבים בדלקות אוזניים הם פרוטאוס ואי קולי.
- שמרים – שמרים הם סוג של פטריה אשר חיים באוזן הכלב (לעיתים ללא סימנים אם כמותם לא רבה). סוג השמר הנפוץ נקרא מלסציה פכידרמיס.
2. גורמים מקדימים אשר מאפשרים התפתחות של דלקת אוזניים בכלב
- טראומה – פגיעה אשר נגרמת בשל פציעה או ניקוי לא נכון של האוזן
- גירוד האוזן על ידי הכלב, בשל כל סיבה שהיא (בשל אלרגיה / טפילים וכדומה)
- מחלות הורמונאליות כגון תת פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואיד), יתר פעילות בלוטת המגן (קושינג) ועוד
- מחלות אוטו-אימוניות (זאבת, פמפיגוס) – מחלות אלו יכולות לגרום לפגיעה ראשונית באפרכסת האוזן ופגיעה משנית בתעלת האוזן.
- בעיות במבנה תעלת האוזן (קיימות בדרך כלל בכלבים גזעיים):
- שיער רב בתעלת האוזן אשר מפריע לפינוי הפרשות (נפוץ בכלבי פודל)
- תעלת אוזן צרה (נפוץ בכלבי שרפיי)
- יתר כמות ופעילות של הבלוטות באוזן שתפקידן להפריש חֶלֶב ושעווה (קיים בכלבי קוקר ספנייל, רועה גרמני).
3. גורמים אשר מונעים החלמה ומסבכים מקרים של דלקת אוזניים בכלבים
- הפרשות רבות בתעלת האוזן – ההפרשות עשויות לגרום לניטרול תרופות הניתנות לאוזן
- דלקת אוזן תיכונה ופנימית – במקרים אלו, הטיפול המקומי בטיפות אינו מאפשר ריפוי של הדלקת הפנימית (דרוש טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה ולעיתים אפילו ניתוח)
- גדילת יתר (פרוליפרציה) של תעלת האוזן והיצרות שלה – מצב זה נגרם במרבית המקרים בעקבות דלקת אוזניים כרונית אשר נמשכה זמן רב. המצב מונע פינוי של הפרשות האוזן, כך שמתאפשרת גדילת פתוגנים (חיידקים / שמרים) בתוך האוזן והצטברות מוגלה בתעלת האוזן. מצב זה נפוץ בבולדוגים.
- אפרכסת שמוטה – עלולה להפריע להחלמה (אך לא גורמת דלקת אוזניים בעצמה)
אבחון דלקת אוזניים בכלבים
הסימנים בהם יבחינו בעלי הכלב כוללים ריח רע הנובע מאוזן הכלב, ניעור או גירוד האוזניים ולעיתים הפרשות מהאוזן.
בחינת האוזן וסוג ההפרשות (ריח או צבע) יאפשרו לווטרינר לנסות לשער מהו גורם הדלקת (לדוגמא חיידקים מסוג פסאודומונס גורמים להפרשה ירקרקה – צהובה לעומת הפרשה חומה עם ריח אופייני בדלקת אוזניים הנגרמת על ידי שמרים).
לאחר מכן, יבצע וטרינרמשטח אוזניים לזיהוי הגורמים הנמצאים באוזן (חיידקים, שמרים, אקריות). הדבר מאפשר גם הערכה של רמת החומרה של הדלקת.
במקביל ינסה הוטרינר להעריך ולטפל בגורמים הראשוניים למחלה או כאלו אשר יפריעו לריפוייה (לדוגמא בפודלים, כדאי למרוט את השיער העודף בתעלת האוזן).
ללא טיפול בכלל הגורמים לדלקת יהיה קשה מאוד לטפל בדלקות אוזניים בכלב או למנוע חזרתיות שלהן.
בדיקה מלאה דורשת הסתכלות לתוך האוזן באמצעות אוטוסקופ (מכשיר המאפשר הסתכלות לתוך תעלת האוזן). בחלק מהמקרים דרוש טשטוש או אפילו הרדמה לביצוע הבדיקה. כמו כן, בחלק מדלקות האוזניים (בייחוד אם יש הפרשות רבות) יש צורך בשטיפת אוזניים בהרדמה. השטיפה תאפשר סילוק של ההפרשות ובדיקה מלאה של תעלת האוזן.
במקרים כרוניים או במקרים קשים במיוחד ההמלצה היא לקחת תרבית בכדי לאבחן מהם הגורמים לדלקת האוזן ומהו הטיפול המיטבי כנגדם (בייחוד במקרים בהם קיים חשד לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה).
טיפול בדלקות אוזניים בכלבים
- ניקוי אוזניים – במקרים בהם קיימות הפרשות רבות יש צורך בשטיפת אוזניים (לעיתים בהרדמה). זאת מאחר והפרשות אוזן רבות עשויות לפגוע בהחלמה ויכולת לנטרל את החומרים הניתנים בטיפות אוזניים. לעיתים דרוש ניקוי יומי לפני מתן הטיפול המקומי (שאלו את הוטרינר שלכם לגבי חומרים מתאימים).
- טיפות אוזניים – במקרים בהם אין הפרשות רבות מן האוזן, הטיפול מקומי וכולל בדרך כלל טיפות אוזניים, לעיתים בשילוב עם תכשיר לניקוי ההפרשות. מרבית טיפות האוזניים מכילות אנטיביוטיקה כנגד החיידקים הגורמים לדלקת אוזניים, חומר אנטי-פטרייתי כנגד השמרים ובנוסף גם סטרואידים בכדי להקל על הגירוי הנגרם מהדלקת. כמו כן, חלק מטיפות האוזניים מכילות גם חומרים היעילים נגד טפילי אוזניים.
- טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה – במקרים בהם קיימות הפרשות רבות או קושי לתת טיפות אוזניים יש לתת טיפול באנטיביוטיקה לפה או בהזרקה.
- טיפול בסטרואידים – במקרים של גדילת יתר (פרוליפרציה) של תעלת האוזן והיצרות שלה לעיתים נעשה שימוש בסטרואידים להפיכת התהליך. כיום גם ניתן לטפל בחומר בשם ציקלוספורין Aלמקרים אלו.
- ניתוח להסרת תעלת האוזן – זוהי פרוצדורה הנעשית בלית ברירה, במקרים קשים במיוחד בהם הפרוליפרציה אינה הפיכה או שנגרמה חסימה מלאה של תעלת האוזן. הניתוח מונע דלקות אוזניים חוזרות ומשפר משמעותית את חיי הכלב ב (אין יותר את הכאב או חוסר הנוחות בשל הדלקת).